הסבר מספרי לאותיות מנצפ"ך

מאת יצחק בער לווינזון, "בית יהודה", 

עמוד 156-157

אותיות המספר נקראו בספר יצירה בשם אבנים, וכן נקראו אצל היוונים אותיות המספר בשם פַּסִפִיאָ  ר"ל אבנים, וכבר אמרתי שהיוונים הקדמונים כתבו סודות החכמה (למען העלימם) ברמזי המספרים, ומסְפְרִיהֶם היו אותיות,  כידוע שהיוונים נתנו מספר לאותיות האלפא ביתא, דרך משל: אַלְפָא הוא אחד, בִיתָא הוא שנים וכן הלאה... ומספר אותיות האלפא ביתא של היוונים מן אַלפָא עד אָמָעְגא, שהמה כ'ד אותיוח, לא  הספיקו למו עד מספר אלף : על כן הוסיפו עור שלשה סמנים תמורת אותיות  למען השלם המספרים עד אלף , והסמנים האלו שאולים מהאותיות של אלפא ביתא , אבל נתנו למו איזה שינוי למען ההיכר , ואם כן סך הכולל מהאותיות על הסדר הנצרכות להמספר מן אחד עד תשע מאות , המה עשרים ושבע אותיות, וכאשר עשו היהודים הכירות בהתחלת בנין בית שני עם חכמת היונים מהרמזים, ויתר האומות , עיין לעיל והיו משתדלים גם כן להתוות סודותיהם בחכמות הללו ‏ (למען הסתירם מהמון) במספרים , [כנראה בכל ספר יצירה והוא סְפַר (ספוּר וסַפֶר) כמו שפרשנו במקום אחר , וכן נראה בספרים אחרים מקדמונינו , וכן נמצאו רמזים בשני התלמודים והמדרשות , ואין כאן מקומו לדבר בארוכות מענין הזה] , ולתכלית זה היו צריכים לתת גם כן מספר להאותיות של האלף בית ער מספר אלף, ‏ וכאשר מצאו באלף בית רק עשרים ושתים אותיות העולות על הסדר במספר מן אחד עד ארבע מאות היינו מן א' שהוא מספר אחד עד ת' שהוא מספר ד' מאות ; לכן עשו גם כן כמו שעשו היוונים, והוסיפו סמנים במקום אותיות הלקוחים מהאלף בית עוד חמש אותיות בס"ה עשרים ושבע אותיות כמו אצל היוונים, ושיספיקו למו גם כן לחשוב כמו עד אלף (והוא אינו בכלל , והמה ‏ אותיות ך'ס' ן'ף'ץ (הנודעות בשם. מ'נ'צ'פ'ך') , ובזה השלימו מן ד' מאות = עד תשע מאות (והוא בכלל, כזה : ך חמש מאות, ס' שש מאות, וכן הלאה עד ץ'/.   שהיא תשע מאות, (ועיין מהרש"א בחידושי אגדות בפר' כ'ג)והוספה זו מ'נ'צ'פ'ך היה כפי הנראה תיכף בזמן עזרא וסיעתו מן הנביאים אחר שהחליף עזרא את הכתב, והיה קל למו מאוד לעשות הוספה זו גם כן, ולמען לא יאבדו מזכרם החמש אותיות האלו להשתמש במו ברמזי החכמות, נתנו למו מקום בספרי קודש, ובכל השתמשותם בכתבים ובספרים , ונתנו למו מקום בסוף כל תיבה שצריכה אחת מאותיות הללו , ונקראות ג"כ פשוטות נגד הראשונות שהנה כפופות , כי אין בהם הוספה כלל , אך פשטו העקמימות שבאותיות , כזה : מן כ' פשטו התושבת ועשו ממנו קו פשוט כזה ך', וכן הלאה 

סדר וחזרה בגיאומטריה ובתורת המספרים

 הצורות בגיאומטריה והמספרים בתורת המספרים מבוססים על סדר וחזרה. הבסיס של תורת המספרים הוא סדרת המספרים הטבעיים אחד עד תשע. הסדר שלהם הוא סדר עולה. מקבילה להם סדרת הנקודות על גבי קו ישר כאשר הן פרוסות במרחק שווה זו מזו. אותה נקודה חוזרת שוב ושוב, אותו מרחק חוזר שוב ושוב. זה בעצם הבסיס לחשבון הבינארי. הסדר של הנקודות הוא זה לצד זה. על סרגל הזמן הסדר שלהן הוא זה אחרי זה. תשע נקודות על גבי קו מקבילות לתשעת המספרים היסודיים. אחד הוא הנקודה הראשונה שניים השנייה וכן הלאה. הנקודות על הקו הן צורה של המספרים היסודיים. מספרים משולשים הם נקודות שיוצרות צורה של משולש. כל מספר ניתן לסדר בצורה של משולש. המשולש הוא צורה של המספרים. מספר בריבוע הוא נקודות על קו אורך שמתייחסות לאותו מספר של נקודות על גבי קו רוחב באותו גודל. ריבוע הוא צורה של מספרים.

הטבע פועל לפי חוקים מתמטיים?

אומרים שהטבע פועל לפי חוקים מתמטיים. אבל אולי החוקים המתמטיים פועלים לפי הטבע? אולי הם פועלים לפי הגיאומטריה? אולי הם פועלים על פי חוקי המחשבה? להגיד שהטבע פועל לפי חוקים מתמטיים נשמע לי כמו יציאה של מישהו מוגבל. המוגבלות היא דבר מעולה להתנהגות האוטומטית. קחו למשל את תופעת הקווים המקבילים. אנחנו נוטים אוטומטית לסווג אותם כתופעה גיאומטרית. אבל במספרים יש לכל אחד על הקו של היחידות אחד מקביל על הקו של העשרות. ומה עם המשל והנמשל? התקבולת המקראית? החרוז בשיר? שלבי הסולם? קווי מעבר החציה? הפזמון החוזר? ההד? ולמה להיתקע בממד של הקו אם יש בממד של הנקודה אישונים מקבילים, ואם יש בממד של השטח תקרה ורצפה, וכריכה קדמית ואחורית?

חשיבות האחד בסכומי הספרות עד מאה

 חשיבות המספר אחד בסכומי הספרות עד מאה באה לידי ביטוי בכך שהוא תופס הן את ארבע פינות הריבוע והן את אחד האלכסונים

זוגיים ואי זוגיים בסכומי הספרות עד מאה

 

הפשטות של סדר סכומי הספרות

 סכומי הספרות מאחד עד מאה מגלים את הפשטות של הסדר במעבר משורה לשורה

פעולות חשבון בסכומי ספרות

1+9=10=1+0=1

1X9=9

2+9=11=1+1=2

2X9=18=1+8=9

3+9=12=1+2=3

3X9=27=2+7=9

הערה של

NINE

===

אני מאמין שהתשע מהווה מעין ציר יציב שסביבו סובבים שאר שמונה בספרות

אפשר לראות בסמל שמונת ימי החנוכה, החנוכיה, מעין מיצג הממחיש את רעיון עליונות המספר תשע.  הריהו השַׁמָּשׁ. שברוב צניעותו האלוהית, רבים מחשיבים או רק כעוזר ומשָמֶש את שאר שמונת הנרות 

אבל האמת היא - שהוא הוא זה שנותן את האור לכולם

כל שמונת הנרות קבועים בסדר קווי ישר, אבל השמש

 באמצע, מרכז הסיבוב, או בצד, מקיף הכל