תווים כריבוע

 

דו+רה+מי+פה+סול+לה+סי+דו+סי+לה+סול+פה+מי+רה+דו

1234567654321

שימו לב לצבעים: יש בפינה השמאלית העליונה דו אחד אדום מתחתיו שני רה סגולים, מתחתיהם שלושה מי שחורים.... על האלכסון של הריבוע יש סי צהובים ומתחתיהם הסדר מתהפך עד שיש לנו בפינה הימנית התחתונה דו

===

====

אני לא יודע תווים, לא מנגן ולא מבין במוזיקה. כשהייתי ילד למדתי דו רה מי... ישר והפוך, כמו שיר. המנגינה עולה מדו לדו ואחר כך יורדת באופן סימטרי ואת המבנה הזה של סולם הטונים [שמזכיר שורה משיר של יעקב פיכמן: "וצליל עולה יורד קצוב"] יש גם בסולם הפיזי, גם בריבוע הגיאומטרי וגם בריבועי המספרים שמורכבים מאחדים בסדרה שמתחילה מ

11X11=121 

111X111=12321 

====

====

התובנה הזאת מוקדשת לידידי המוזיקאי אלי בנאקוט, והיא באה לי בעקבות שיחה איתו על המוזיקה כמספרים.

הערה של NINE: הקשר בין ששת ימי בראשית לסולם הצלילים (דו) בין יום ראשון לשני יש מרווח שלם. של טון. (רה) בין יום שני לשלישי יש מרווח שלם. של טון. (מי, פה) אבל יום שלישי מחולק לשניים. גם בריאת היבשה וגם בריאת הצמחים. פעמיים "ויאמר... כי טוב". ואין ביניהם מרווח. (יש מה שנקרא חצי טון) בדיוק אותו כנ"ל בחצי השני של השבוע. האיור המצורף ממחיש הכל.

אם כך, האם מקורו של הסולם המז'ורי (בעברית: "סולם רביב") - במוסיקה היוֹנית, היווָנית? או שמא מקורו בעידן קמאי עוד יותר?...

ממציא המַעֲגָל

זה לא נכון שעוג מלך הבשן עג את העוגה סביב חוני המַעֲגָל 

נכון שעוג המציא את העוגה 

אבל חוני 

ורק חוני 

המציא את המַעֲגָל 

זוויות ומספרים במבט חדש

 אנחנו רגילים לקרוא חוצה זווית לקו שחוצה את הזווית של המצולע, אבל חוצה הזווית של המעגל הוא הקוטר, שחוצה את המעגל לשני חלקים שווים, שסכום הזוויות של כל אחד מהם 180 מעלות. למעגל יש בסך הכל 360 מעלות, ולכן הפיתגוראים קראו לו בשם "הכל", ולכן הוא סימל עבורם את המספר אחד. שני חצאי המעגל מסמלים את המספר שניים. יש להם שני כיוונים מנוגדים: ימין ושמאל או מעלה ומטה. אנחנו רגילים לקרוא לחוצה הזווית של המישור אנך, ויש לו 90 מעלות. לריבוע או למלבן יש ארבע זוויות "ישרות" של 90 מעלות ובסך הכל 360 מעלות כמו למעגל. יש להם ארבע צלעות, אחת בכל כיוון. זה סוד הקרבה של הארבע לאחד. לעומת זאת במשולש יש בסך הכל 180 מעלות, כמו במישור, שהוא ממין השניים.