כאשר מתבוננים בתצוגה המספרית של 6,
היחסים של מרכיביו אינם גלויים לעין. לעומת זאת כאשר מתבוננים בתצוגה הגרפית שלו
כנקודות מיד רואים שהוא:
1. מורכב מששה אחדים שהם שווי ערך, שהוא
בעצם שש פעמים אחד:
במאוזן:
******
או במאונך:
*
*
*
*
*
*
2. שהוא מספר זוגי, שהוא בעצם שלש פעמים
שתיים, או שהוא מורכב משלושה זוגות:
**
**
**
3. שהוא מורכב מחמש ועוד אחד:
*****
*
.
שהוא מורכב מארבע ועוד שניים:4
****
**
5.
שהוא מורכב משתי שלשות:
***
***
6.
שהוא מורכב משניים ועוד ארבע:
**
****
7.
שהוא מורכב מאחד ועוד חמש:
*
*****
8. שהוא מספר משולש:
*
*
*
* * *
אבל החסרון של התצוגה הגרפית של המספרים
כנקודות הוא שמסורבל לראות באותה בהירות את מרכיבי המספרים הגדולים.
הנקודה בצורות והאחד במספרים הם שני
צדדים של אותו דבר: המניע הבלתי מונע: הנקודה יוצרת את כל הצורות והאחד יוצר את כל
המספרים. קל יותר להסביר את ראשוניותה של
הנקודה, כי היא לא נשברת לשברים, וגם אי אפשר לחשוב על נקודות שליליות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה