בשיטה העשרונית יש תשעה מספרים שמסודרים בסדר עולה מאחד עד תשע, ואין מספר בין מספר למספר. אותם תשעה מספרים חוזרים בהמשך: עשר הוא עשירייה אחת, עשרים שתי עשיריות... עד המאה. בין העשר לעשרים ישנם עשרה מספרים שאינם נספרים. בין העשרים לשלושים יש עשרה מספרים שאינם נספרים. אנחנו מדלגים עליהם. אנחנו סופרים את העשרות בקפיצות של עשר. הרווח בין עשר לעשר הוא עשר והוא חוזר בין עשירייה לעשירייה. במספרים הזוגיים והאי זוגיים בין איבר לאיבר יש איבר אחד. בין אחד לשלוש אנחנו מדלגים על השניים. לא סופרים אותו. בין שניים לארבע אנחנו מדלגים על השלוש. הרווח הוא רווח חוזר. בגלל הסדר הזה של המספרים הזוגיים והאי זוגיים אנחנו קוראים לטורי המספרים האלה בשם סדרות. הייצוג הגיאומטרי של טורי המספרים הוא של נקודות על קו. וזה גם הייצוג של המרחק ושל הזמן. המרחק הוא מושג ששייך לחלל. אנחנו מודדים את החלל ואת הזמן, שהם העקרונות הראשיים של המציאות, באמצעות סדר וחזרה. סרגל הזמן וסרגל המרחק מבוססים על נקודות שמסודרות על קו במרחק שווה זו מזו. המרחק חוזר. את התבנית הזאת של סדר ושל חזרה על רווח אנחנו מוצאים בכל מיני תחומים. במוזיקה בקצב. בשירה בפזמון החוזר. בהליכה שלי בדרך כלל אני פוסע בקצב של שלושה צעדים בנשיפה ושניים בשאיפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה