האחד הוא מקור האותיות, מקור המספרים ומקור היקום

כל אות באלפבית העברי, במה שנקרא "אותיות דפוס", מורכבת משניים עד ארבעה קווים מלבד האות יו"ד והאות ו"ו, שיוצאות מן הכלל, ומורכבות מקו אחד בלבד. האם מדובר בממצא מקרי או שמא שיגרו לנו ממציאי האלפבית העברי "מכתב בבקבוק", מסר חשוב במיוחד, שנועד להישמר עד אחרית הימים?

האות יו"ד מייצגת את הנקודה*. האות וא"ו את הקו. הקו מורכב מנקודות. יוצא שכל האותיות מורכבות מקווים שמורכבים מנקודות. הנקודה והקו בוראות את השטח, את הנפח, ואת [קו] הזמן, שהם ממדים בוראי עולם. הנקודה היא המרכיב הקטן ביותר, שאינו ניתן לחלוקה. היוונים קראו למרכיב הזה בשם א - טום (תרגום לעברית: שאינו ניתן לחלוקה) והפילוסוף היווני, בן המאה החמישית לפנה"ס, דמוקריטוס, הצהיר שהיקום מורכב מאטומים. בדרך כלל מבינים את הצהרתו של דמוקריטוס בהקשר של הפיסיקה, אבל תפיסה זו אפיינה גם את החשיבה המופשטת של הפיתגוראים, שזיהו מספרים עם צורות, והמציאו את הגאומטריה האוקלידית שמוכרת לנו עד היום. הפיתגוראים המירו את הנקודה במספר אחד ואת המספר אחד בנקודה. הקו, על שני קצותיו, היה המספר שניים, המשולש -שלש (כמייצג של השטח) והפירמידה  - ארבע (כמייצגת של הנפח). החיבור של ארבעת המספרים הראשונים ברא את העשר, שנחשב אצל הפיתגוראים למספר מקודש. אצלנו היהודים העשר הוא האות יו"ד, ששמה בא לה מן המילה "יד", כי בשתי הידיים יש לנו עשר אצבעות. אם מסדרים עשר נקודות בשורה, הנקודה הראשונה מימין יכולה לייצג את המספר אחד והאחרונה את העשר, אבל אם סופרים משמאל הנקודה האחרונה (או האות יו"ד) יכולה לייצג את המספר אחד, שכל המספרים האחרים הם תולדה שלו, שהוא המקור לא רק לכל המספרים, אלא גם לכל האותיות, ולכל האטומים שמהם נברא היקום בכל רגע מחדש.  

=

הערות:

* בעמוד ג בספר 'ברייתא מעשה תורה', המיוחס ליהודה הנשיא עם הוספות של הגאון רבי אליהו מווילנה (הגר"א, 1720-1797):

"אות י הוא היסוד לכל האותיות... כי אי אפשר לכתוב שום אות בלא נקודת היוד תחילה. והוא בכל האותיות. והם בו בכוח... ולכן גם מספר עשר יסוד לכל מספר, כי מספר עשר ממקורו יצא..".

**
בשפות לועזיות רבות האות i מורכבת מקו ומנקודה, והיא האות היחידה באותו אלפבית שמורכבת רק מקו אחד, כך שניתן לומר שגם שם עובר אותו רעיון שבו דנתי לעיל.

**

בניסוח אחר: הנקודה מופיעה או כצורה, או כמספר, או כאות, או כחומר, אותה גברת בשינוי אדרת. בלעדיה העולם אינו מתקיים. באגדה על למ"ד ו"ו הצדיקים הנסתרים שבלעדיהם העולם אינו מתקיים בדרך כלל הצדיקים מושכים את תשומת הלב, אך אם הם נסתרים איך יודעים עליהם?

אולי אין המדובר באנשים אלא בנקודות שיכולות להופיע באופנים שונים (בלמ"ד ו"ו אופנים: בספר יצירה מדובר על שלושים ושניים נתיבים, שמהם עשרים ושנים נתיבים של אותיות ועשרה נתיבים של מספרים. לאלה ניתן להוסיף את ארבעת ממדי הצורות - הנקודה, הקו, השטח והנפח). כל נקודה היא נסתרת - לא ניתן לראותה. הנקודה הפיזית היא המחשה גסה שלה.  גם הגימטריה יונקת את משמעותה מן הבסיס המשותף לצורה לאות למספר ולחומר. היוונים לא הפרידו בין גאומטריה למתמטיקה, בין צורות לבין מספרים. המילה 'גימטריה' מצביעה בקרבתה למילה 'גאומטריה' על מה שמאחד את האותיות עם המספרים.