קורא בן זמננו המנסה להבין מה הן עשר
הספירות הנידונות בספר יצירה [1] מתקשה להבין מה הקשר בין שש הספירות האחרונות
המפרטות את הכיוונים האפשריים ("עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב,
עומק צפון ועומק דרום") לבין שתי הספירות הראשונות ("עומק ראשית ועומק
אחרית") שנדמה לו שהן עוסקות בזמן, לבין שתי הספירות שלאחריהן שנדמה לו שהן
עוסקות במוסר ("עומק טוב ועומק רע"). אבל מי שמכיר את הפיתגוראים מבין
שכל עשר הספירות מופיעות בספר יצירה במונחים גיאומטריים:
שש הספירות האחרונות מתייחסות לגוף תלת
ממדי, כגון חדר, שיש לו ארבעה קירות תקרה ורצפה.
שתי הראשונות מתייחסות לעיגול שסופו
נעוץ בתחילתו [2].
שתי הספירות שלאחריהן מתייחסות
למלבן שמייצג את המספרים הבלתי מוגבלים
ולריבוע שמייצג את המספרים המוגבלים.
הזיהוי של הטוב והרע עם הריבוע והמלבן
עולה מטבלת הניגודים של המספרים לפי שיטת הפיתגוראים שמביא אריסטו בספרו "מטפיסיקה"
(986 א) [3]:
- המוגבל ושאינו מוגבל
- אי-זוגי וזוגי
- אחדות וריבוי
- ימין ושמאל
- זכר ונקבה
- מנוחה ותנועה
- ישר ועקום
- אור וחושך
- טוב ורע
- ריבוע ומלבן [4]
בהסברים לעקרונות אלה טענו הפיתגוראים
[5]:
שהמוגבל טוב ושאינו מוגבל - רע,
שהרי "המוגבל", הזכר, האי זוגי, אינו ניתן לחלוקה לשני מספרים שלמים, ולעומתו
"שאינו מוגבל",הנקבה, הזוגי, ניתן לחלוקה שוב ושוב...
=
הערות:
[1]
"עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין
להם סוף, עומק ראשי"ת ועומק אחרי"ת, עומק טו"ב ועומק ר"ע,
עומק רו"ם ועומק תח"ת, עומק מזר"ח ועומק מער"ב, עומק
צפו"ן ועומק דרו"ם" (ספר יצירה, משנה ד)
[2]
"עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין
להם סוף, נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת. שאדון יחיד
הוא ואין שני לו. ולפני אחד מה אתה סופר" (ספר יצירה, משנה ו).
[3]
המקור לרשימה זו:
http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0052%3Abook%3D1%3Asection%3D986a
http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0052%3Abook%3D1%3Asection%3D986a
[4] על הקשר של אי זוגי לריבוע
ושל הזוגי למלבן למדו
הפיתגוראים מן העובדה שאם מתחילים את הגנומון מאחד מסיימים בריבוע, אבל אם מתחילים
אותו משניים מסיימים במלבן
מקור:
Pythagoras and the Pythagoreans by Charles H. Kahn, 2001
[5]
הפיתגוראים קראו לאחד, בין היתר, בשם
אפולו (אל האור, שהיה מזוהה בתרבות היוונית העתיקה עם הטוב) ולשניים הם קראו, בין
היתר: חושך ורע.
מקור:
The Secret Teachings Of All Ages, by
Manly P. Hall, 1928 pp. 71-72
פרק בשם: "המספרים של פיתגורס -
פרפרזה על כתביהם של תיאון מסמירנה, ניקומכוס, פרוקלוס, פורפירי, פלוטרכוס, קלמנט
מאלכסנדריה, אריסטו, וברי סמכא קדומים אחרים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה