אין הבדל בן הריבוע המספרי לריבוע
במובנו הקבלי. הריבוע במובנו הקבלי נגזר מסדרה של ‘זיווגים והכאות’ הנעשים על מסך
מטפורי שהותקן על ספירת המלכות המצומצמת שלא תקבל לתוכה אור. המסך הוא אותו פקטור
שמופיע מיד לאחר אקט הצמצום, שהוא תולדה של הצמצום, וייעודו לדחות את האור בחזרה
לאחור כך שפעולת הצמצום לא תיחשב כאקט אקראי וארעי אלא שתמצה עצמה עד תום. עד מתי?
עד שהמסך יזדכך בהדרגה ויצא לבחינת שורש. עד שהאור הישר יהפוך לריבוע.
בשעה שהמסך הולך ומזדכך בסדר המדרגה - מבחינה ד’ לבחינה ג’, ומבחינה ג’ לבחינה ב’, ומבחינה ב’ לבחינה א’
ומבחינה א’ לבחינת שורש - הזיווגים
וההכאות האלה מכונים ״ריבוע״, והם גורמים לזיכוך המסך עד ביטולו המלא לבחינת שורש.
על הקומה שהזדככה לבחינת שורש נעשה זיווג עליון חדש, ומעבר למדרגה חדשה. בהיבט
הקבלי ריבוע מורה שהאורות מתעוררים להסתלק מהתחתונים והם הולכים ומתמעטים ושבים
לשורשם באצילות. היות שאור עליון אינו פוסק מהתחתונים אפילו לרגע לכן הריבוע מציין
הזדככות המסך בהדרגה בדרך ‘זיווגים
והכאות’, זה אחר זה, אור ישר ואור חוזר עד הזדככות לבחינת שורש ומעבר למדרגה חדשה.
(ככלל צריך תמיד לזכור שבערכים של אור וכלי המיעוט הוא תמיד מצד הנאצל ולא מצד
המאציל. המאציל ממשיך להאיר בשווה כשם שהשמש מאירה בשווה לעני ולעשיר) יישום
העניין בכתיבת השם יעשה באופן שבכל זיווג והכאה יחסר לשם אות אחת כנגד אותה בחינה
שבמסך שנזדככה. לדוגמא שם יהוה מלא יורה שיש לו קומה שלמה, שהיא קומת כתר, ואחריו
יבוא יהו (חסר ה אחרונה) וזה יורה על התמעטות הקומה מכתר לחכמה ואחר כך יה -
התמעטות הקומה לבינה בלבד ואחר כך י - ז”א, ואחר כך קוצו של יוד - הזדככות לבחינת
שורש שהיא קומת מלכות.
בהיבט המספרי כבר אמרנו שהריבוע הוא צירוף של שני מילויים עוקבים, לדוגמא :
צירוף מילויי המספרים 3 ו- 4 :
6 + 10 = 16 = ריבוע ארבע.
בנוסח אחר אפשר להגדיר ריבוע כמספר שכל
רכיב שלו הוא המספר עצמו. לדוגמה בארבע אנו מונים ארבעה מרכיבים: אחד שניים שלוש
וארבע, הנספרים במובן הריבועי כארבע כפול ארבע. לכן במובן הריבוע עושה השוואת
הצורה, כך שכל חלק מהשלם הוא השלם עצמו.
במובן המספרי/ קבלי ערך מספר משולש (
המילוי) יציין את ערך האור של המספר/ ספירה, ואילו הריבוע יתקשר יותר לערך הכלי,
תכולה, או לבוש של המספר. היות שיש ערך הפכי בין אור לכלי, מכאן שיש ערך הפכי גם
בין הריבוע למילוי, הגם שיש לזכור שבמספרים המבט יותר אלסטי ונזיל ופחות כפוף
להגדרות ומטפורות מכל סוג שהוא.
אין לתאר ריבוע ללא התפשטות והסתלקות האור. עניין זה קושר את הריבוע
לאפס המספרי. לעומתו המספר אחד כאימפולס
ראשון, קשור לערך מספר משולש, למילוי. אחד הוא המספר היחידי שבו ערך המספר הפשוט
וערך המילוי וערך הריבוע יהיו זהים. היות
שכל מספר מתחיל כאחד, לכן המספר אחד כריבוע, יכול להיות מזוהה גם עם מושג ה״רשימו״
הקבלי. הרושם שהאור משאיר לאחר הסתלקותו יהיה תמיד אחד, ואחריו יבוא ארבע ואחריו
תשע ואחריו שש עשרה וכ”ו. ‘זיווג והכאה’ ראשון הופך את האחד מערך מילוי לערך
ריבוע. מדוע? היות שבהסתלקות האור הוא נספר פנים ואחור, הווה אומר, נעשה ריבוע.
נחזור למשל קרן האור. תחמנו את קרן האור
במספר ארבע והצבנו על המספר ארבע מסך הדוחה את קרן האור חזרה אל האפס. כעת המילוי
שב לאחוריו בהסתלקות הדרגתית אל האפס
כשקרן האור החוזר פוגעת במספר אחד הוא כבר לא אותו אחד שספרנו כמילוי, ובהשפעת
המסך הוא הופך מיד לריבוע. (אחרת קרן האור היתה נעלמת כלעומת שבאה, משל כלום לא
קרה). כמובן, ניתן לומר שאחד נספר בו זמנית הן כמילוי והן כריבוע: כמילוי היות שלא
יתכן שלא תהיה חפיפה מלאה בין האור הישר לאור החוזר של המספר, וכריבוע היות שבזמן
הסתלקות האור ספרנו אותו ‘פנים ואחור’ ועל כן כאחד הוא מיד מממש את תכונת הריבוע
שבו והופך ריבוע. כעת קרן האור שוב הופכת את פניה למטה וחוזרת לארבע, אבל כעת היא
מתחילה את מסעה מהמספר שתיים, לכן ערך המילוי של המספר 4 יהיה כעת 9 =
1 - 10
ושוב פעולת המסך מחזירה את קרן האור
לאחור בתורת אור חוזר, ואז כשקרן האור פוגעת במספר שניים גם הוא מממש את עצמו
והופך ריבוע, היות שספרנו אותו פעמיים, פעם בהסתלקות האור הראשונה, ופעם בהסתלקות
האור השנייה. ושוב קרן האור מתהפכת חזרה
למטה לאור ישר, אלא שהפעם אנו מתחלים את הנסיעה מהמספר שלוש, כך שמילוי המספר
מתקצר ל 7 = 3 - 10. וכן הלאה עד לזיכוך
המסך המלא ויציאתו לבחינת שורש, שהוא
הפיכת המילוי לריבוע ומיד אח״כ זיווג עליון חדש ויציאת קומה חדשה.
סיכום סכמתי של המהלך בדוגמה של המספר
ארבע יראה כך:
אני יכולים לראות שתחילה המספר ארבע
נספר בתורת מילוי, יש לו עשר באור ישר,
אפס באור חוזר ואפס בריבוע. לאחר הסתלקות ראשונה הוא תשע באור ישר, אחד
באור חוזר ואחד ריבוע. לאחר הסתלקות שניה יש לו שבע באור ישר, שלוש באור חוזר
וארבע בריבוע, בהסתלקות שלישית הוא ארבע באור ישר שש באור חוזר ותשע בריבוע. ובהסתלקות רביעית כל האור הישר שלו הופך לאור חוזר, ואז נבחן שיש לו אפס באור ישר,
עשר באור חוזר, ושש עשרה בריבוע. כעת המספר ארבע מממש עצמו כריבוע: 4 = 16.
דוגמה נוספת, ברישום מעט שונה, במספר
חמש תראה כך:
הציור במבט לאורך יראה את התמעטות האור
הישר (המילוי) וכשנבחן את הציור במבט רוחבי נגלה את בניין הריבועים הנבנה בהדרגה
ככל שהמסך הולך ומזדכך. ככלל, היפוך האור הישר לאור חוזר שקול לבניין הריבועים
באופן הזה :— 15 + 14 + 12 + 9 + 5 = 55 = 1 + 4 + 9 + 16 + 25
ככל שקומת המילוי הולכת ומתקצרת קומת
הריבוע הולכת וגדלה עד שהמספר מתהפך מאור ישר לאור חוזר והופך ריבוע. בנקודה זו -
כל האור הישר התהפך לאור חוזר - והיות שאין הפסק או העדר בתנועה, ואור אין סוף
ממשיך להאיר בהשוואה גמורה וללא הפסק, לכן
מיד נעשה ״זיווג והכאה״ חדש ויציאת קומה חדשה, או אוקטבה חדשה. האוקטבה הזו
ביחס לחמש יכולה להיות המספר 6 שמילויו 21, או המספר 4 שמילויו 10, תלוי בוקטור
ההתקדמות שלנו אם אנו מלכתחילה במגמת התפשטות או הסתלקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה