מדוע נולדה הפילוסופיה דווקא ביוון?

ראשוני הפילוסופים היוונים לא הפרידו בין פילוסופיה לבין מתמטיקה לבין גיאומטריה. על השאלה מהו הדבר האחד שעליו נשען הריבוי של הדברים שמופיעים בעולם הם ענו בפילוסופיה באמצעות מלים, במתמטיקה באמצעות מספרים, ובגאומטריה באמצעות צורות. וכך יצא שהמספר אחד, שהוא המקור לריבוי של המספרים, הוא הנקודה, שהיא המקור לריבוי הצורות, והוא המים או האוויר או האטום, שכל אחד מהם הוצע כמקור לריבוי התופעות שקיימות במציאות הפיזית. 
אבל את ההשראה לשאלה מהו מקורם של הדברים הם קיבלו מן המיתולוגיה היוונית שקדמה להם. שם מופיעה דמות של אחד בשם אטלס שנידון לשאת את כיפת השמים על כתפיו. אם ישמוט אטלס את השמים מכתפיו ייהרס העולם, וזה מה שיקרה למתמטיקה בלי המספר אחד, לגיאומטריה בלי הנקודה, ולפיזיקה בלי האטום, הדבר האחד שאינו ניתן לחלוקה. במבט לאחור המיתולוגיה מוסיפה לשאלה של ראשוני הפילוסופים היוונים משמעות ועומק, לא די לה בהצבעה על ההתחלה, על המניע שאינו מונע, היא גם שואפת לדעת מה מחזיק את העולם כפי שהוא, ומה מונע ממנו להתמוטט. 
לאור כל האמור לעיל משתמע שלא במקרה נולדה הפילוסופיה ביוון, וכי אלמלא המיתולוגיה היוונית לא הייתה באה כלל לעולם. הפילוסופיה תלויה במיתולוגיה כמו שהמספרים תלויים באחד, כמו שהצורות תלויות בנקודה, כמו שהמציאות תלויה באטום.