חבל כאמצעי מדידה

מודדים מצרים מודדים שדה באמצעות חבל ארוך שמגולגל על כתפיהם - איור של Charles K. Wilkinson משנת 1930 על פי ציור קיר מן השנים 1567-1320 לפנה"ס, מקבר מנה (Tomb of Menna) שליד לוקסור. מנה היה, להערכת יודעי דבר, פקיד ממונה על רישום קרקעות. האיור מוצג כיום במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק.

לפני ימים אחדים כתבתי על חשיבות חלוקת האדמה לחלקות בעולם העתיק, והזכרתי  שאצל היוונים המונח גיאומטריה משמעו מדידת הארץ או האדמה, ושהיסטוריונים מייחסים את המצאת הגאומטריה בכלל, ואת משפט פיתגורס בפרט, למודדי הקרקע המצרים הקדומים שלמדו ליצור זווית ישרה באמצעות קשרים בחבל. אבל היוונים יכלו ללמוד גאומטריה גם מהעברים בני תקופתם, כי בתנ"ך נזכרת מדידה בחבל פעמים רבות. בספר יהושע (יז יד) בהקשר לחלוקת האדמה לחלקות: וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד. וכן (בפרק יז ה): וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. פירוש "מצודת ציון" לפסוק זה מסביר מדוע מחוז נקרא בשם חבל: "כי בחבל יחולק נחלה", ומתבסס על ספר עמוס (ז, יז) וְאַדְמָתְךָ, בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק.

בספר שמואל ב (ח, ב) נזכר חבל בהקשר למדידה באופן כללי: וַיַּךְ אֶת-מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי-חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת.

בספר זכריה (ב, ה-ו) נזכר חבל ככלי מדידה: וָאֶשָּׁא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה-אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה, וָאֹמַר, אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ; וַיֹּאמֶר אֵלַי, לָמֹד אֶת-יְרוּשָׁלִַם, לִרְאוֹת כַּמָּה-רָחְבָּהּ, וְכַמָּה אָרְכָּהּ.
המילה הנרדפת ל"חבל" היא "יתר", שמשמשת כיום כשמה של הצלע הארוכה במשולש ישר זווית:

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שִׁמְשׁוֹן אִם-יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא-חֹרָבוּ וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם [שופטים טז, ז]

מדידה בחבל הייתה נהוגה גם בתקופת התלמוד: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁל חֲמִישִּׁים אַמָּה... (מסכת עירובין, ה, ד:).

במילון למילים המקראיות מאת גזניוס בערך "קו" מסתבר שהמשמעות המקורית של מילה זו היא חבל או חוט ובעיקר חבל מדידה. וכך גם במילון האטימולוגי למילים באנגלית LINE משמעותה, בין היתר, חבל או כבל, ומקורה במילה הלטינית LINEA שמשמעותה, בין היתר, חוט.

למרות שלא ברור אם יש איזה קשר בין מדידה בחבל באזורנו ובין תרבות האינקה ראוי להזכיר שאצלם היה נהוג חישוב מבוסס על קשרים בחבל שנקרא קִיפּו

המקצועות חובל ורב חובל נקראים כך בגלל שתפקידים אלה היו כרוכים בשימוש רב בחבלים. על פי מילון גזניוס למילות התנ"ך גם המילה תחבולה מקורה בחבל, ולדעתי הסיבה לכך היא ששיטות קשירה חדשות מצריכות חוש להמצאות. האגדה על הקשר הגורדי שאלכסנדר הגדול פתר באבחת חרב, מזכירה בעיה מתמטית בלתי פתירה, ונדמה כי למי שהמציא את הקשר הגורדי היה כשרון מתמטי לא מבוטל. 

המילה האנגלית CABLE  מקורה אמנם במילה הלטינית לחבל capulum  , אבל היא כל כך דומה לחבל שנדמה לי שמקורה בעברית.

על חשיבות החבל בתרבות המצרית מעיד גם ההירוגליף שמציין את המספר מאה: 

 שמקורו ככל הנראה בסליל של חבל שמגולגל בצורת ספירלה.