בסיפור הבריאה המקראי יש ליום השביעי מיקום יוצא
דופן ביחס לששת הימים האחרים. האם תופעה זו מושפעת מן העובדה ששבע הוא מספר חריג בין
עשרת המספרים הראשונים?
עשרת המספרים הראשונים מחלקים את שלוש מאות וששים
המעלות של העיגול למספר שלם... מלבד שבע, שמחלק אותן למספר שמתחיל ב 51.428.
תחום השבע הוא גם היחס שבין הרדיוס לבין המעגל.
אנחנו רגילים לחשב יחס זה באמצעות הקוטר, ואז הוא
3.14 בקרוב, או להגיד שמדובר ביחס של היקף המעגל לרדיוס שהוא יחס של שני פאי, וגם אז
לא שמים לב שמדובר ביחס של 6.28 שהוא בתחום של הסנטימטר השביעי, אם מניחים את הסרגל
על הרדיוס, כאשר המספר אפס נוגע במרכז המעגל. זה כמו שכאשר אנחנו מודדים את גיל התינוק
הוא בן שנה רק אחרי שמלאה לו שנה אחת, התחום של האחד אינו מתחיל באפס אלא בין יום ההולדת
הראשון לשני.
לשבע יש מעמד מיוחד בתרבויות השונות גם בגלל שהמספר
הקודם לו הוא שש. שש הוא מספר מושלם. הוא המספר היחיד שסכום מרכיביו שווה למכפלה שלהם:
1+2+31X2X3=
ולכן הוא נקרא מספר מושלם. לא פלא שבספור בריאת
העולם המקראי, אחרי שהמלאכה מושלמת מתחילה המנוחה.
בעברית באנגלית ובצרפתית יש ל"שבע" ול"שבוע"
מילים נפרדות, אבל בהונגרית המילה שבע [Hét] מופיעה
גם במשמעות של שבוע. באופן מילולי הם אומרים "להתראות בשבע הבא", אבל מי
שדובר את השפה הזאת בדרך כלל אפילו לא שם לב שמדובר באותה מילה, וכולם מבינים את המשמעות
הנכונה על פי ההקשר.
אמרתי שהשבע חריג? אכן השבע הוא מספר חריג!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה