מאז
שלמדתי את לוח הכפל התרגלתי, ככל הנראה, להתייחס אל המספרים כאילו הייתה איזו חובה
לראות אותם כשהם מסודרים בעשר עמודות. הסידור הזה מדגיש את תפקידה של הספרה
האחרונה של כל מספר. הוא שומר, למשל, שמתחת לאחד יהיו כל המספרים שמסתיימים באחד. מוקדשת
אפילו עמודה למספרים שמסתיימים באפס, והיא מרכזת במגרה אחת את כל העשרות, המאות,
האלפים... שלהם מקום כל כך חשוב בשיטה העשרונית.
בהרגל
הזה של סידור המספרים לפי העשר כרוך גם הניפוי של המספרים הראשוניים, כי קל לנפות
את המתחלקים ב-2 וב- 5 לפי הספרה האחרונה שלהם.
לאחרונה
התחלתי להתבונן במספרים כשהם מסודרים לפי מספרים אחרים של עמודות. התגלית הכי
מעניינת שגיליתי היא שכאשר מסדרים את המספרים בתשע עמודות [ראו איור למעלה]
הראשוניים [באדום] אינם מופיעים בעמודות של 3, 6, ו 9 [שמספריהן מסומנים בירוק]
מלבד המספר 3 עצמו. בטבלה של עשר אין אפשרות לנפות של המתחלקים בשלש לפי איזה סימן
מסגיר. הטבלה של התשע שומרת על סכומי הספרות כך שאם בשורה העליונה יש חמש מתחתיו
יופיעו 14, 23, 32... כל המספרים שסכום הספרות שלהם הוא חמש.
כאשר
מחלקים את המספרים הטבעיים לשלש עמודות מקבלים את הזרמים: 147, 258, ו 369.
מה
שמוביל אותנו להתייחס לזרם של ה 369 כאל
הזרם המסדר ואל הזרמים האחרים כאל הזרמים הבונים את המספרים מן המספרים הראשוניים.
למרות שעוד לא ברור לי תפקידו של המספר 6 בכל הסיפור הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה