התנועה המספרית מזווית ראייה בלתי שגרתית

כתב: יורם טנצר

האם ניתן לראות את המספרים כתנועה?

ודאי תשיבו בחיוב. יש תנועה בין 1 2 3 4 5 ...

או בין 12  9  6  3, או 1  10  100  1000, אפילו בתוך סדרה אקראית כמו 8 , 27, 4, 120,  650,  3

יש תנועה מסוג זיג זג.

אבל האם ניתן לראות את המספר הבודד כתנועה?

האם 7 למשל הוא עצמו תנועה?

האם מוצפנת בו תנועה, והיא היסוד של התנועות הגלויות שבין המספרים? ואם כן, האם הוא מספר בודד? האם יש בכלל מספר בודד?

התנועה שאנו חושבים עליה כרגיל היא רק חצי תנועה. תנועה מתחילה מאי תנועה 1  2  3  ---> עד כמה שצריך, או עד כמה שיש כוח לספור.

ומה אז? לאחר סיום אירוע הספירה? האם החומר המספרי הזה נותר זרוק בחלל המספרי? לאן הוא נעלם?

תנועה שלמה חוזרת על עקבותיה עד להעלמה באי תנועה. ממש כמו שאדם היוצא מביתו חוזר אליו (למרות שהוא אינו חוזר כפי שהיה, ועל כך בהמשך).

התנועה שהטווח שלה הוא 4 היא 1 2 3 4 3 2 1

כלומר, יש בה 7 אברים. הביטוי הסכמתי שלה הוא 7, והביטוי המפורש הוא מעוין:

סכום האברים במעוין הזה הוא 16 - בדיוק הריבוע של 4 שהוא טווח או שיא התנועה.

האם זה רק מקרה?

נביט בתנועה שהשיא שלה הוא 3:

 1  2  3  2  1 =9

יש בה חמישה אברים וסכומם הוא 9

שהוא שלש בריבוע

1      .

2       .  .

  3      .  .  .

2       .  .

1       .

כלומר, תנועה שלמה היא כזו שהקצה האחד שלה  באי תנועה והקצה השני הוא במרכזה. הקצה הזה, שהוא שיא האירוע, ובעצם לב האירוע, נמצא בטווח המכסימאלי של יציאה של התנועה מהאי תנועה. מפתיע?

שיא אירוע הספירה הוא שמה של התנועה. הוא הביטוי הגלוי לכולנו. 4 הוא שמה של התנועה שמתחילה ב 1, עשתה 3 תנועות, הגיעה ל-4 וחזרה ל-1:

       >2->3->4

    1-

         <-2 <-3

ולגבי התנועה ששמה 3:

       >2-->3-   

1-

        <-2

ה-7 וה-16 לא גלויים לעינינו, הם החלק הסמוי של התנועה השלמה.

עד כאן להיום.

בהמשך נבחן את הצופן ומה עוד מסתתר בו?!

הערה של זאב:

הרעיון שתנועה שלמה חוזרת על עקבותיה עד להעלמה באי תנועה. מופיע אצל ימבליכוס, בן המאה השלישית לספירה, בפרק על המספר שניים בספרו "התאולוגיה של האריתמטיקה".