יום רביעי, 2 בפברואר 2022

הסבר מספרי לאותיות מנצפ"ך

מאת יצחק בער לווינזון, "בית יהודה", 

עמוד 156-157

אותיות המספר נקראו בספר יצירה בשם אבנים, וכן נקראו אצל היוונים אותיות המספר בשם פַּסִפִיאָ  ר"ל אבנים, וכבר אמרתי שהיוונים הקדמונים כתבו סודות החכמה (למען העלימם) ברמזי המספרים, ומסְפְרִיהֶם היו אותיות,  כידוע שהיוונים נתנו מספר לאותיות האלפא ביתא, דרך משל: אַלְפָא הוא אחד, בִיתָא הוא שנים וכן הלאה... ומספר אותיות האלפא ביתא של היוונים מן אַלפָא עד אָמָעְגא, שהמה כ'ד אותיוח, לא  הספיקו למו עד מספר אלף : על כן הוסיפו עור שלשה סמנים תמורת אותיות  למען השלם המספרים עד אלף , והסמנים האלו שאולים מהאותיות של אלפא ביתא , אבל נתנו למו איזה שינוי למען ההיכר , ואם כן סך הכולל מהאותיות על הסדר הנצרכות להמספר מן אחד עד תשע מאות , המה עשרים ושבע אותיות, וכאשר עשו היהודים הכירות בהתחלת בנין בית שני עם חכמת היונים מהרמזים, ויתר האומות , עיין לעיל והיו משתדלים גם כן להתוות סודותיהם בחכמות הללו ‏ (למען הסתירם מהמון) במספרים , [כנראה בכל ספר יצירה והוא סְפַר (ספוּר וסַפֶר) כמו שפרשנו במקום אחר , וכן נראה בספרים אחרים מקדמונינו , וכן נמצאו רמזים בשני התלמודים והמדרשות , ואין כאן מקומו לדבר בארוכות מענין הזה] , ולתכלית זה היו צריכים לתת גם כן מספר להאותיות של האלף בית ער מספר אלף, ‏ וכאשר מצאו באלף בית רק עשרים ושתים אותיות העולות על הסדר במספר מן אחד עד ארבע מאות היינו מן א' שהוא מספר אחד עד ת' שהוא מספר ד' מאות ; לכן עשו גם כן כמו שעשו היוונים, והוסיפו סמנים במקום אותיות הלקוחים מהאלף בית עוד חמש אותיות בס"ה עשרים ושבע אותיות כמו אצל היוונים, ושיספיקו למו גם כן לחשוב כמו עד אלף (והוא אינו בכלל , והמה ‏ אותיות ך'ס' ן'ף'ץ (הנודעות בשם. מ'נ'צ'פ'ך') , ובזה השלימו מן ד' מאות = עד תשע מאות (והוא בכלל, כזה : ך חמש מאות, ס' שש מאות, וכן הלאה עד ץ'/.   שהיא תשע מאות, (ועיין מהרש"א בחידושי אגדות בפר' כ'ג)והוספה זו מ'נ'צ'פ'ך היה כפי הנראה תיכף בזמן עזרא וסיעתו מן הנביאים אחר שהחליף עזרא את הכתב, והיה קל למו מאוד לעשות הוספה זו גם כן, ולמען לא יאבדו מזכרם החמש אותיות האלו להשתמש במו ברמזי החכמות, נתנו למו מקום בספרי קודש, ובכל השתמשותם בכתבים ובספרים , ונתנו למו מקום בסוף כל תיבה שצריכה אחת מאותיות הללו , ונקראות ג"כ פשוטות נגד הראשונות שהנה כפופות , כי אין בהם הוספה כלל , אך פשטו העקמימות שבאותיות , כזה : מן כ' פשטו התושבת ועשו ממנו קו פשוט כזה ך', וכן הלאה