1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
6
|
7
|
8
|
9
|
10
|
11
|
12
|
13
|
14
|
15
|
16
|
17
|
18
|
19
|
20
|
21
|
22
|
23
|
24
|
25
|
26
|
27
|
28
|
29
|
30
|
31
|
32
|
33
|
34
|
35
|
36
|
37
|
38
|
39
|
40
|
41
|
42
|
43
|
44
|
45
|
46
|
47
|
48
|
49
|
50
|
51
|
52
|
53
|
54
|
55
|
56
|
57
|
58
|
59
|
60
|
61
|
62
|
63
|
64
|
65
|
66
|
67
|
68
|
69
|
70
|
71
|
72
|
73
|
74
|
75
|
76
|
77
|
78
|
79
|
80
|
81
|
82
|
83
|
84
|
85
|
86
|
87
|
88
|
89
|
90
|
בטבלה זו מופיעים תשעת המספרים המקוריים
בשורה הראשונה.
החל מן העשר כל המספרים הם מספרים
חוזרים: סכום הספרות של ה-10 (1+0=1) מעיד על מקורו באחד. סכום הספרות של ה-11
(1+1=2) מעיד על מקורו בשניים...
בגלל שיש רק תשעה מספרים מקוריים המרחק
בין מספר מקורי לבין העתקו הראשון הוא תשעה מקומות (או פלוס תשע). ההעתק השני רחוק
מן הראשון בתשעה מקומות (לדוגמה, ה-19 שאחרי ה-9) . במקום המילה העתק ניתן להשתמש
במילה גלגול, כי נדמה שיש גלגל של מספרים שבכל סיבוב שלו הוא יוצר שורה חדשה של
אותם מספרים. או שכל מספר נולד מחדש בצורה חדשה בשורה הבאה בטבלה. כך או כך, שוב
ושוב אנחנו סופרים מאחד עד תשע, כך שסכום הספרות בכל תא שבכל עמודה מופיע בעצם בתא
הראשון, או, במילים אחרות, השורה הראשונה מכילה את סכומי כל הספרות. ישנם, כפי
שניתן לראות בטבלה, רק תשעה סוגים של סכומי ספרות.
אבל אם נתבונן היטב נגלה שבכל עמודה
ישנם עשרה מקומות כי לתשעת המספרים המקוריים נוסף האפס. האפס מופיע לראשונה במספר
עשר. כלומר, עשר הוא המספר הלא מקורי הראשון, ואילו תשע הוא המספר המקורי האחרון.
אין לאפס עמודה נפרדת של גלגולים כי אין לו גלגולים.
ההתבוננות הזאת מושפעת מן העובדה שאנחנו
יודעים מה זה אפס. במשך אלפי שנים לא ידעו מה זה אפס. לראייה - הספרות העבריות (האותיות) שבהן עד היום אין זכר לאפס, לא בעשרות (ראו הדגשה), לא במאות, לא באלפים ולא ברבבות:
א
|
ב
|
ג
|
ד
|
ה
|
ו
|
ז
|
ח
|
ט
|
י
|
יא
|
יב
|
יג
|
יד
|
טו
|
טז
|
יז
|
יח
|
יט
|
כ
|
כא
|
כב
|
כג
|
כד
|
כה
|
כו
|
כז
|
כח
|
כט
|
ל
|
לא
|
לב
|
לג
|
לד
|
לה
|
לו
|
לז
|
לח
|
לט
|
מ
|
מא
|
מב
|
מג
|
מד
|
מה
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה