יום שבת, 3 במאי 2014

שבועה ושבע שבוע ומעגל



בכמה מילונים מפרשים את המילה שבועה כנגזרת מן השורש של המספר שבע, שממנו גם נגזרת המילה שבוע, כאשר כל שבוע, בדימוי גאומטרי, כמו סוגר מעגל של שבעה ימים. מחזק פירוש זה הסיפור המקראי על השבועה שנשבעו אברהם אבינו ואבימלך. במעמד זה נכחו שבע כבשים, והישוב באר שבע נקרא על שמו (בראשית כא, ל- לב). צורת הבאר היא צורת עיגול, כמו פה, ולכן הפתח של הבאר נקרא פי-הבאר. עליו נהגו להניח אבן כבדה ועגולה שאותה ניתן היה לגלול. שבע מופיע פעמים רבות בפרשת כיבוש יריחו, ומהמילה "סבתם" משתמע שהקיפו את יריחו במעגל:"וסבתם את העיר, כל אנשי המלחמה, הקיף את העיר פעם אחת. כה תעשה ששת ימים. ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון, וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים. והכהנים יתקעו בשופרות. והיה במשוך בקרן היובל, כשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה, ועלו העם איש נגדו." (יהושע ו',ג-ה)
על הקשר בין מעגל לשבועה ניתן ללמוד גם מן האגדה התלמודית על חוני המעגל: "מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים...  התפלל, ולא ירדו גשמים. מה עשה? עג עוגה, ועמד בתוכה, ואמר לפניו: רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך". באגדה אחרת על אותו חוני המעגל (תענית כא ע"א) מסופר שישן שבעים שנה. 
גם בסיפור על המלכת שלמה מופיעים שבע (בת שבע) ושבועה בסמיכות. נתן הנביא שולח את בת שבע להזכיר לדוד המלך שנשבע לה ששלמה ימלוך תחתיו. (מלכים א, א, יא ואילך). רוביק רוזנטל מצטט במאמר על שמות המספרים את האטימולוג קליין שלפיו הנשבע "קושר עצמו באמצעות שבעה נדרים, או שבע שבועות".
מעניינת הקרבה בצליל בין השבע שלנו ל SEVEN באנגלית, ומדהים שאפילו במיתולוגיה היוונית, בסיפור על שבועת שבעת המנהיגים שנלחמו נגד תביי, יש קשר בין שבועה לשבע (ראו איור).
=
במילון סנסקריט-אנגלית מצאתי שהמילה שבע נקראת בסנסקריט zapta ומשמעותה של מילה זו היא גם שבועה וגם קללה.

מעניין לציין שהפיתגוראים היו נשבעים בעשר ולא בשבע, אך חשוב לשים לב לכך שאת העשר של הפיתגוראים סימלה צורת הטטרקטיס שמורכבת משבעה אלמנטים: שלשה קדקודים וארבע שורות:

*
*  *
*  *  *
*  *  *  *

 מסתבר שבאלף הראשון לפני הספירה הייתה למספרים מסוימים משמעות דתית עמוקה בתרבויות שונות ברחבי העולם (בהודו, בישראל וביוון),  וקשה לקבוע באיזו תרבות התפתח הקשר הזה לראשונה.  
=
מקור האיור:

Stories from the Greek Tragedians by Alfred Church, 1879

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה