שם צורה

בתורת הדקדוק יש פרק שלם שמוקדש לשם של מספר, אבל למרות שיש התאמה מופלאה בין מספרים לבין צורות  גיאומטריות, לא מצאתי בתורת הדקדוק אפילו סעיף אחד שעוסק בשם של צורה. אז הנה כמה שמות של צורות: נקודה, קו, עיגול, רדיוס, קוטר, משולש [1], מרובע, ריבוע, מלבן, מקבילית, טרפז, מחומש, פנטגרמה, משושה, מגן דוד, משובע, מתומן, תשיעון, עשירון, מצולע, דלתון, מעוין, חסר צורה (אמורפי).

בתנ"ך מופיעה המילה צורה ביחזקאל מג, יא: "וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו... הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת כָּל צוּרָת֛וֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם". שורש המילה צורה הוא צור שמשמעו סלע, ובהשאלה הגנה, מחסה ומכאן הכינוי לאלוהים, צור ישראל, שמופיע במגילת העצמאות. אפילו יש בתנ"ך שם של מקצוע של זה שעושה צורות (בחימר או בחומר) - יוצר.

הערות:

[1] הסבר לגבי המילה משולש בתנ"ך שמופיע אצל רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לבראשית טו, ט:

עז משולשת - יש אומרים: ג' עזים. והישר בעיני: בת שלוש שנים.