עשר ולא תשע - חידה ופתרונה

כמו בספירלה

בכל פעם שמגיעים לעשר מתחילים לספור שוב מאחד

כאשר למדנו בסוף שנות השבעים את תורת המספרים מיוסף ספרא היינו דנים שוב ושוב במשך שעות בכל מיני משניות מתוך ספר יצירה, ובעיקר במשפט שמופיע שם כמעין חידה, ללא הסבר או נימוק: "עשר ספירות בלימה - עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה" (א, ד). כיום איני זוכר דבר ממה שאמרנו, אבל נותרה בי יראת כבוד למשפט החשוב הזה.

אתמול קראתי שוב את ספר יצירה, ונדמה היה לי שפתרתי את החידה. בפרק ד משנה ה מופיע אותו ניסוח מקורי וייחודי לגבי המספר שבע: "שבע כפולות בג"ד כפר"ת - שבע ולא שש, שבע ולא שמונה". אלא שהפעם הוא מנומק: " שבע כפולות: בג"ד כפר"ת: מעלה ומטה, מזרח ומערב, צפון ודרום, והיכל הקודש מכוון באמצע והוא נושא את כולם (שם, משנה ד). ולא רק שהוא מנומק, גם רואים באופן מוחשי, שהאותיות בגד כפר"ת מספרן שבע. אבל מה הן עשר הספירות? ובכן, פירוט שלהן מופיע היישר במשנה הבאה כחמישה זוגות של ניגודים, במקביל לפירוט שראינו זה עתה לגבי השבע, שמורכב משלושה זוגות של ניגודים, שבעצם כלולים בחמשת זוגות הניגודים של העשר:

1.  עומק ראשית
2. ועומק אחרית
3. עומק טוב
4. ועומק רע
5. עומק רום
6. ועומק תחת
7. עומק מזרח
8. ועומק מערב
9. עומק צפון
10. ועומק דרום (פרק א משנה ה)
    
    

והתקבולת בין שני הטפסים האלה שמפרטים את תוכנם של העשר ושל השבע נמשכת, כי האחד שמאחד את השבע והאחד שמאחד את העשר הוא אותו אחד. לגבי השבע מסיימת המשנה בהסבירה: "והיכל הקודש מכוון באמצע והוא נושא את כולם", ולגבי העשר מסיימת המשנה בהסבירה: "אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד".