האם הייתה למחברי התנ"ך תורת מספרים?

בבלוג הזה הנושאים צצים כמו מאליהם, בלי סדר ובלי תכנון מראש, אבל כשמתבוננים על נושא מסוים, כמו מעל פסגת הר לכיוון  הדרך שעברנו עד כה, רואים שהעיון במספרים שבתנ"ך מבצבץ שוב ושוב, והולכת ומתבהרת השאלה האם או באיזו מידה, הייתה למחברי ספרי המקרא תורת מספרים. הנחת היסוד היא שהעברים, כמו הפיתגוראים, הכירו את תורת המספרים של המצרים, שהרעיונות של הפיתגוראים לא נעצרו בגבולות יוון, ושהידע האריתמטי-גאומטרי היה משותף לכל העמים בני אותה תקופה. אז ראינו בתחילת הבלוג שבריאת העולם היא בדרך אגב גם בריאת שבעת המספרים הסודרים הראשונים. שהיום השביעי, כמו השבע, מגבש את ששת המספרים המפורדים שלפניו לקבוצה, לשבוע, כמו שהעשר מגבש לקבוצה את תשע היחידות שלפניו. השביעי הוא כמו הנקודה הגיאומטרית שממנה מתפשטים, כבקוביה, ששת הכיוונים שמרכיבים את שלושת הממדים: ימין ושמאל שמרכיבים את האורך, קדימה ואחורה שמרכיבים את הרוחב, מעלה מטה שמרכיבים את הגובה.

ראינו שבריאת אדם יש מאין ובריאת חווה מצלעו מקבילים אולי לתיאור של הפיתגוראים על בריאת האחד יש מאין ועל בריאת השניים מהאחד, כאשר בשתי התרבויות האחד הוא זכר והשניים נקבה. 

ראינו שהסיפור על נהרות גן עדן, אחד שמתפצל לארבעה, מזכיר את הטטרקטיס של הפיתגוראים, שהוא משולש עשוי מעשר נקודות כאשר ראשו באחד ובסיסו בארבע, ושהטטרקטיס מזכיר את הפירמידה המצרית.

ראינו שמדידת נחלות בחבל, שהיא היסוד למשפט פיתגורס ולגיאומטריה (שמורכבת מן המלים גיאו- אדמה, מטריה - מדידה) נזכרת כמה וכמה פעמים בתנ"ך.
ראינו שחלום יוסף על אלומות אחיו שמשתחוות לאלומתו רומז אולי למעמדו המיוחד של האחד שממנו כל המספרים מורכבים ובלעדיו אין להם חיים.
ניתן להבין את משפט שלמה המלך (– מלכים א' ג', טז-כח) כתשובה לשאלה מהו האחד: האחד אינו ניתן לחלוקה, אם יחולק ימות. באחדותו- חיותו.

כעת אני רוצה להתייחס לעניין חדש - התנחלות השבטים בארץ. מתוך 12 השבטים התנחלו בתוך הארץ תשעה וחצי, ואילו שנים וחצי שבטים (ראובן גד וחצי המנשה) התנחלו בעבר הירדן. האם יתכן שיש בסיפור זה רמז למעבר מבסיס 12 לשיטה  העשרונית? כאשר המספר עשר הוא עם חצי רגל ביחידות וחצי רגל בעשרות?
***

הערה של ידידי עמנואל:

לגבי  מספרים חיוביים ושליליים כבר  נאמר בקהלת י, ב: לֵב חָכָם לִימִינוֹ (מספר חיובי)וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (מספר שלילי) כאשר שניהם מתחילים מאפס .