ההופעה הראשונה של הספרות ההודיות-ערביות באירופה

ההופעה הראשונה של הספרות ההודיות-ערביות באירופה הייתה במאה העשירית לספירה בספרד בקודקס ויגילנוס (Codex Vigilanus). בתמונה נראות ספרות אלה על בול  שהנפיקה ספרד בשנת 2006. הספרה אפס לא נמצאת כאן - היא מחכה שפיבונאצ'י יפרסם אותה באירופה בשנת 1202.
*

ספרות הודיות על בול שהנפיקה ממשלת הודו בשנת 2004 לזכר פניני, דקדקן בן המאה הרביעית לפנה"ס

בהקדמה לספר מתמטי, שתרגם מערבית מספר ר' אברהם אבן-עזרא כיצד קבלו הערבים חכמות ומדעים מן ההודים. [שם הספר:  ספר בטעמי לוחות אלכוארזמי / לאבן אלמתני ; על פי כתבי יד ישנים, ערוך, תורגם לאנגלית ומפורש מאת ברוך רפאל גולדשטיין, ;תשכ"ז, ניו היבן, קונ. : אורים ותמים]: 

"בשם הנכבד והנורא, והוא יהיה לי לעזרה, נאום אברהם אבן-עזרא הספרדי. בימים הקדמונים לא היתה לא חכמה ולא דת בבני ישמעאל השכוני באהלים  עד שקם הקרא ונתן להם מלכו דת חדשה... עמדו אחריו חכמי לב בהם שחברו ספרים רבים בדיניהם ומשפטיהם עד שעמד מלך גדול בישמעאל ושמו אלצפאח  ושמע כי יש באינדיאה חכמות רבות ופקד לבקש חכם יודע לשון האינדיאה ולשון ערבי שיעתיק לו אחד מספרי חכמתם, כי אמר פן יקראהו אסון...חכמות חיצוניות בישמעאל רק ספר הקוראן ומה שקבלו חכמות ממנו... והגידו לו האומרים שיש באינדיאה ספר נכבד מאד במועצות המלוכה והיה ערך משלים על-פי נוצרים אלמים ויש בו צורות הרבה להיות הספר נכבד בעיני הקורא ושם הספר כלילה ודמנה שפירושם האריה והשור, כי עליהם ידבר בשער ראשון מהספר...  והנה התענה המלך הנזכר מ' יום אולי יראה בעל החלום  שיתיר לו בעל החלום להעתיק לו הספר בלשון ישמעאל.  וראה כן בחלומו כפי מחשבתו.  אז שלח בעבור  יהודי שהיה בדורו יודע שתי הלשונות וצווהו להעתיק זה הספר כי פחד אם יעתיקו ישמעאלי יודע שתי הלשונות אולי ימות. וכאשר ראה הספר שהוא מופלא בטעמו, וכן הוא באמת, אז נכספה נפשו לדעת מחכמות לפי הנראה. אז נתן הון רב ליהודי שהעתיק הספר הנזכר, שילך לעיר ארין, שהוא תחת קו השווה... אולי יוכל להביא אחד מחכמיהם אל המלך. והלך היהודי ועשה מרמות רבות והתרצה לו אחד מחכמי ארין בהון רב לבא אל המלך. אז הובא זה החכם אל המלך ושמו כנכה , והוא למד לישמעאל יסוד המספר שהם ט' אותיות. אז העתיק מפי החכם על יד היהודי מתרגם ישמעאל חכם ושמו יעקב בן שארה... ואחר יעקב המעתיק קם חכם גדול בישמעאל... ואז  היה החכם מחמד בן מוסי אלכוארזמי, והוא הוציא כל מעשה הלוחות בדרך אחרת קלה על התלמידים... וקם אחריו חכם מישמעאל שמו אלפרגוני ונתן טעם לכל דברי אלכוארזמי...