אחדים ממפרשי ספר יצירה מפרשים את המילה
ספירות כמספרים. כך הראב"ע בספר "יסוד מספר" אומר שהעשירי הוא תחילת מספר
העשרות וסוף המספרים, "כאשר מפורש בספר יצירה, כי ככה מספר האצבעות".
בספר יצירה מספר האצבעות מתייחס למספר הספירות, כך שמשתמע שהראב"ע מזהה
ספירות כמספרים. פינסקר, שמפרש את הראב"ע באותו ספר, מוסיף בהערה:
"בפירושו לתורה בפרשת שמות... כתב [הראב"ע]: ומדרך אחרת הם (המספרים)
עשר ספירות בלימה".
כך
גם לדעת רבי משה קורדוברו, בספר פרדס רמונים א' א':
"ולשון
הספירות הוא לשון מספר שישפוט בהם המספר ואף אם הם בלי מה. והעד על זה שמם שהם
ספירות לשון מספר כדפירשנו. ולהכריח שהם מספר ושמספרם י' אמר מספר י'
אצבעות."
לחיזוק
פירוש זה ניתן להישען גם על הניסוח המופיע במשנה הראשונה בספר יצירה לפיו האל חקק את עולמו "בשלשה ספרים בספר ספר וספור". המכנה המשותף לארבע המלים
האחרונות במשפט זה משותף גם למילה מספר.
חיזוק נוסף לגרסה זו הוא שהמילה הַסְּפָר
(האמצעית בביטוי "ספר ספר וסיפור" מופיעה במשמעות של ספירה בדברי הימים
ב (ב, טז): "וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל-הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו
וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת".
וכך גם מסביר מילה זו גזניוס בלקסיקון שלו למלים המקראיות.
אחרים מפרשים את המילה ספירות כהשפעות
רוחניות, בלא כל קשר למספרים.
כך או כך מספרים מופיעים בספר יצירה
כמעט בכל משנה, והם מופיעים בו במשמעויות מסוימות. הם סופרים את מספר הנתיבות, את
מספר האותיות, את מספר הספירות, ויש להם תכונות מסוימות. ועל כך בהמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה