למרות
שאפס בא לפני אחד אף אחד לא קורא לו ראשון, חוץ מתלמידי בתי הספר, שבסלנג שלהם
השעה שלפני שעת פתיחת בית הספר נקראת שעת אפס. ולפני האפס בא האחד השלילי, אבל גם
את זה אף אחד לא לוקח ברצינות, שהרי האחד השלילי הוא הראשון במספרים השליליים.
זאת
אולי עוד הוכחה לטובת אלה שמאמינים שהאפס אינו מספר, וביניהם מחבר ספר יצירה, שחי
אמנם לפני המצאת האפס, אבל כבר ידע (בפרק א משנה ו): "שאדון
יחיד הוא ואין שני לו. ולפני אחד מה אתה סופר". לעומת המה שאינו ניתן לספירה יש אצלו עשר
ספירות בלימה (בלי מה), כנגד עשר אצבעות
(כנגד עשרה מספרים), והן בדיוק עשר, לא תשע ולא אחת עשרה, מאחד עד עשר, בלי האפס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה