מאת
יורם טנצר
"טוב,
נניח ששני ה-X
שונים. אבל מה זה כל כך חשוב?"
מתגלה
לנו לאט לאט שבמספרים עצמם מסתתר צופן המספֶּר את יצירת התנועה המספרית מתוך האי
תנועה. אם ראינו ששם התנועה (המספר) גדול ב 1 מהתנועה הסמויה, ולכן כל התנועה שהיא
הסופר + שם המספר היא תבנית הבית של התנועה : M+X=בית, ואם
אנו רואים שמדובר באירוע אחד של תנועה, הנראה לעינינו באופנים שונים, והם
בס"ה תיאורים שונים של אותו אירוע עקרוני - אז מובן שאין בו מקום לשני כוחות
תנועה שווים, שני ה X חייבים להיות הפוכים,
ואחד מהם עובר שינוי תוך האירוע והופך ל M. לכן
כפולות של שווים הן פועל יוצא מאוחר לאירוע הראשוני של יצירת התנועה.
לאור
כל זה נביט מחדש על פשרו של הביטוי "מספר כפול עצמו":
בריבוע
של M יהיו M תנועות כפולות (בתים) וסכומם אכן שווה לM
בריבוע.
בכל אחת מהתנועות הכפולות
המספר מופיע כ X או כ M. מספר שהופיע כ M בבית
אחד יכול להופיע כX בבית אחר. כלומר, אנו רואים כאן תכונה או תיאור נוסף וראשוני של
הריבוע M כמכיל תנועות שלמות
מהעוברית ביותר כלומר בית =1, שאין בו X כלל,
ועד התנועה המלאה של X וְ M.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה