מתוך סדרת בולים לכבוד המרובעים של עומר כיאם
שהנפיקה נסיכות דובאי בשנת 1967
נדמה שבין מתמטיקה לבין שירה פעורה
תהום. אמנם שלמה וינר, המורה שלי למתמטיקה בתיכון, הוא גם משורר, וגם המשורר עומר
כאים היה מתמטיקאי דגול, אבל תעורר גיחוך של בוז כמעט אצל כל מי שתגיד לו שיש משהו
עמוק שמשותף לשירה ולמתמטיקה. אז הנה לכם איזה פיסת ידע כללי (טריוויה) שמדגימה
איך משורר יכול לפתח רעיון שבזכותו יש לנו היום את עידן המחשב על כל סוגי
פלאיו:
"המשכיל ההודי פינגלה פיתח עקרונות מתמטיים לתיאור משקל בשירה,
ובזאת, למעשה הציג את התיאור הראשון למערכת ספירה בינארית. הוא עשה שימוש בסמלים
לייצוג הברות, וחילק בין הברות קצרות וארוכות. שני הסמלים ששימשו אותו לא היו 0
ו-1 אלא קו קצר וקו ארוך השווה באורכו לשני קוים קצרים, בצורה הדומה לקוד מורס".
(מקור: ויקיפדיה, ערך "בסיס בינארי").
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה