כל המספרים כלולים בארבע, שהוא עשר, שממנו והלאה כל המספרים חוזרים על
עצמם, אם נאמין לסיפור של לוסיאן מסמוסטה (מאה שניה לספירה) ("סוחר
שאל את פיתגורס: מה אתה יכול למד אותי? פיתגורס : לספור. סוחר: לספור אני כבר
יודע. פיתגורס: איך אתה סופר? סוחר: אחד, שתיים, שלוש, ארבע... פיתגורס: עצור! מה
שאתה מחשיב כארבע הוא עשר, משולש מושלם, והסמל שבו אנו נשבעים"). אבל אם מתבוננים היטב רואים שכל
המספרים כלולים כבר בשלוש כי:
1
הוא ה-X, אחד משני האגפים השווים שלצדי האחד שבמרכז הבית של 3
2
הוא ה-M, המרכז, של הבית של 3
3
הוא השורש של הריבוע של שלוש
4
הוא ה-X של הריבוע של שלוש
5
הוא ה-M של הריבוע של שלוש
6
הוא המספר הזוגי ששלוש הוא ה-X שלו
7
הוא הבית ששלוש הוא ה-X שלו
8
הוא הסכום של המרכז של 5 ועוד הבית של 5 (כאשר חמש הוא חיבור של השלוש שבמרכזו עם השנים שבאגפו).
9
הוא הריבוע של שלוש
10 הוא כבר ה-1 שחוזר על עצמו, שבו האפס
מלמד על כך שיש לפניו תשע יחידות. וכדי להתאים את סיפורנו על השלוש לסיפור על
פיתגורס והארבע נסיים ונאמר שהאפס שבעשר, לגבי מי שבא אל ה-10 מהכיוון של העשרים,
הוא כמו שלט אזהרה: עצור, גבול לפניך!
וניתן להמשיך ולטעון שכל המספרים כלולים בשניים כאשר משתמשים בבסיס הבינארי, ושכל המספרים כלולים באחד, כי האחד גדול מחלקיו, גדולים ככל שיהיו.
וניתן להמשיך ולטעון שכל המספרים כלולים בשניים כאשר משתמשים בבסיס הבינארי, ושכל המספרים כלולים באחד, כי האחד גדול מחלקיו, גדולים ככל שיהיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה