יום שישי, 28 בפברואר 2014

הטטרקטיס של הפיתגוראים כמשוואה של השיטה העשרונית



בצילום נראה הטטרקטיס  של הפיתגוראים עם סימן X במקום נקודות. הרעיון הוא שנתייחס לכל נקודה כאילו הייתה X במשוואה מודרנית, כגון:
1x+2x+3x+4x=10x

כאשר
x=1
1+2+3+4=10

1
1    1
1    1    1 
1    1   1   1

כאשר
x=2
2+4+6+8=20

2
2    2
2    2    2
2    2   2    2
וכן:
3+6+9+12=30
4+8+12+16=40
5+10+15+20=50
6+12+18+24=60
7+14+21+28=70
8+16+24+32=80
9+18+27+36=90
10+20+30+40=100
11+22+33+44=110
12+24+36+48=120
וכן הלאה

הפיתגוראים האמינו כי הטטרקטיס שלהם, המשולש בעל ארבע השורות של הנקודות, הוא קדוש, לא רק משום שהיו טמונים בו הסודות של המספרים, אלא גם משום שהיו טמונים בו גם הסודות של הטבע.
הטטרקטיס של הפיתגוראים כמשוואה של השיטה העשרונית נותן לנו קמצוץ ממה שהפיתגוראים מצאו בסמל זה.
ספר יצירה (פרק א, משנה ג) גם נותן מקום מיוחד לעשר כאשר הוא מצהיר:

"עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בורייו"...


אני חושב שאם נראה את הטטרקטיס כמשוואה של השיטה העשרונית לתלמידי בתי ספר היסודיים הוא עשוי להפיח רוח חיים בלימוד לוח הכפל, כי במקום ללמוד אותו בעל פה זה עשוי להוביל אותם לנקודת המבט שממנה לוח הכפל נראה במיטבו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה