יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

פירוש למשפט ידוע מספר יצירה


בספר יצירה (פרק א משנה ג) נכתב: "עשר ספירות בלימה: עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשר". ובהמשך (משנה ו)... "ולפני אחד מה אתה סופר". מתוך הרגל של זמננו אנחנו קוראים את המשפט הזה כאילו היה בסופו סימן שאלה, כי אנחנו מכירים את המילה מה בדרך כלל כמילת שאלה, אבל כאן היא מופיעה כמילה נרדפת ונושנה למילה העכשווית מהות, וראוי לקרוא את שני המשפטים כך: עשר הספירות שנספרות הן בלי מהות אבל, למרבה הפלא, דווקא המהות, שהיא בבחינת האפס שלפני המספר אחד - איננה נספרת.
ואפשר לפרש את המה גם לפי ערכו בגימטריה 45 (מ"ם ארבעים וה"א חמש). סכום הספרות של 45 הוא תשע.

כי עשר הוא מרכזו של המספר 19, המספר 19 הוא הבית של העשר. עשר הוא הX של 19. יש תשעה לפני העשר ותשעה אחריו. בדרך כלל אנחנו מתייחסים לטור המספרים הטבעי כאל קו, אבל הקו הזה יכול להיות מעגל שעליו נקודות. במעגל שעליו 19 נקודות, מכל נקודה שנתחיל את הספירה אתה סופר אחריה תשע נקודות, ולפניה אתה סופר תשע נקודות, שהן ארבע ועוד חמש, שהן מ"ם ועוד ה"א, שהן מה. 

המספרים הראשונים הם 11:
0, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10
10 ולא 11 - כי לא סופרים את האפס
בפירוש הראב"ד לספר יצירה נכתב: [עשר ולא תשע] "כי כל המספרים נכללים בעשר", [אבל לא כל המספרים נכללים בתשע].
כל המספרים נכללים בעשר כי
1+2+3+4=10
או:

באיור זה בולט מיקומו של החמש כמרכזי בעשר
כאשר כל שאר הספרות מקיפות אותו

ועמדו על חשיבות העשר גם הפיתגוראים, שציירו את העשר בצורת משולש, שקראו לו טטרקטיס, והיו בו בשורה הראשונה מספר אחד, בשנייה - שני מספרים, בשלישית - שלושה, וברביעית - ארבעה.

הפיתגוראים הדגישו בפירושיהם את ההכלאה שבין המספר לצורה הגאומטרית, ואילו מפרשי ספר יצירה הדגישו בפירושיהם את ההכלאה שבין המספר לבין משמעותו הקבלית. ההתבוננות במספרים נקראת  טהורה כאשר איננה נזקקת להכלאות עם תחומים שמחוץ לתורת המספרים.
***
האפס לא היה מוכר למחבר ספר יצירה. כאשר הוא דיבר על עשר ולא תשע ולא אחת עשרה הוא דיבר על אחת עד עשר, ולא על אפס עד תשע. כיום נדמה לנו שיש הבדל עקרוני בין היחידות אחת עד תשע לבין העשר בגלל שהוא נכתב בשתי ספרות (10), אבל אז הוא היה י(יו"ד) באות אחת. בספרות העבריות אין הבדל חיצוני בין יחידות לעשרות למאות- כולן מיוצגות באות אחת.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה