חוני המעגל, בן המאה הראשונה לספירה,
הכיר ככל הנראה את הרעיון על "האחד שקדם לאחד", שאותו פגשנו כמה מאות
שנים קודם לכן אצל הפיתגוראים. כאשר חג סביבו עיגול, כפי שמסופר בתלמוד (מסכת
תענית כג, א), הזדהה עם מרכז העיגול שהוא "האחד שקדם לאחד", המניע הבלתי
מונע, שבלעדיו אין קיום לעיגול, שעליו, כעל כל קו, פרושים כל המספרים האפשריים.
אצל היוונים נקרא "האחד שקדם לאחד" מונאדה, או אלוהים, והמעגל שימש כסמל למונאדה וכסמל לשלמות, כמו
גם העשר, שהוא סכום הספרות של שמש בגימטריה מצומצמת (שי"ן= 3, מ"ם= 4). ריבוע הקסם של השמש מורכב משלושים ושש
משבצות שהן שש של שש, ובמילה שמש המ"ם מוקפת בשי"ן מימין ושי"ן משמאל שיוצרות את המילה שש. גם המילה שלם בגימטריה ערכה
10 ((שי"ן= 3, למ"ד=3 ו מ"ם= 4).
האפס, שאנחנו מכירים כעיגול, הוא המצאה
הודית מן המאה החמישית לספירה.אצלם הוא הופיע בצורת נקודה שנקראה בינדו, הנקודה
שממנה החלה, לפי המיתולוגיה שלהם, בריאת העולם.
גם מורי המנוח, ד"ר זאב גולדמן,
סבר שהעיגול, המופיע לעתים קרובות כמוטיב באורנמנטיקה היהודית הקדומה, משמש ביטוי
ויזואלי לאינסופיות האל ולאחדותו.
נדמה שגם השעון, בצורתו העגולה,
הקלאסית, משלב את רעיון הנצח (אינסופיות הזמן) עם שנים עשרה המספרים הראשונים
שעליהם מצביע המחוג כמעין רדיוס.
אם לוקחים את הביטוי מספר עגול ברצינות משתמע שהשלם עגול. (שעה עגולה היא שעה שלמה, ללא דקות).
אם לוקחים את הביטוי מספר עגול ברצינות משתמע שהשלם עגול. (שעה עגולה היא שעה שלמה, ללא דקות).
בצילום: עיגולים בשער הרחמים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה