שם מספר

שמו של כל מספר מעיד הן על מרחקו מהאפס והן על מספר האחדים המרכיבים אותו. לדוגמה, שמו של המספר תשעים ושמונה מעיד על כך שמקומו נמצא במרחק של 98 מקומות מהאפס, ושהוא מכיל 98 אחדים.

במלים אחרות: שמו של כל מספר מעיד על יחסו לאפס ועל יחסו לאחד. ניתן ללמוד מכאן על מעמדם המיוחד של האפס ושל האחד בתורת המספרים.

***

מספרים מורכבים מעשר ספרות. המספר 1,234,567,890 מורכב מכולן, אבל כשקוראים אותו לא קוראים את שמה של כל ספרה בנפרד (אחד; שנים; שלש; ארבע; חמש; שש; שבע; שמונה; תשע; אפס) אלא קוראים: מיליארד, מאתים שלושים וארבעה מיליון, חמש מאות ששים ושבע אלף, ושמונה מאות ותשעים. 

המילים מיליון (אלף אלפים) ומיליארד (אלף מיליונים) מקורן במילה הלטינית לאלף, מיל, שממנה נגזרות גם המילים מיליונר, מיליגרם (אלפית הגרם), מיליליטר (אלפית הליטר), מילימטר (אלפית המטר).

לא ברור מדוע נקראים האפס אפס האחד אחד.... לגבי השנים אפשר לפרש שהוא נקרא כך בגלל שהאחד חוזר ונשנה בו. שנה משמעו חזר, וזו גם הסיבה לכך ששנים עשר חודשים מאוגדים בשנה, שהרי הם מתחדשים מדי חודש, עם מולד הלבנה, ואילו היא, השנה, חוזרת על עצמה מדי שנה בשנה. רבי אברהם אבן עזרא (הראב"ע) מסביר שמשמעות המילה שניים  היא שינוי, כי האחד אינו משתנה, הוא אחד בכל חזקה ובכל שורש, אבל השניים הוא המספר הראשון שמשתנה.

הארבע  הרבבה והריבוא מקורן אולי במילה הרבה. לשם המספר אלף אותן אותיות כמו לשם האות אלף. זו ראש לאותיות וזו ראש לאלפים אבל שתיהן לא מובנות. 

לדעת הראב"ע שמונה מספר של נפח [2³] - הוא מעבה את השטח ומשמין אותו, ומכאן שמו.

מאה בגימטריה 46 שהם 10 ואכן מאה הוא העשירי בעשיריות כמו שהאחד עשירי ביחידות. 

מה שכן ברור הוא שיש קשר בין המשולש לבין השלש, בין המרובע לבין הארבע וכן הלאה. אבל מה קדם למה - שם המספר לשם הצורה הגאומטרית או להפך? ומדוע הקו אינו נקרא על שם השניים? ומדוע הנקודה איננה נקראת על שם האחד?

ברור גם שיש קשר בין שניים לשני, בין השלש לשלישי וכן הלאה. אבל מדוע הראשון אינו נקרא על שם האחד, או מדוע האחד אינו נקרא ראש - על שמו של הראשון?

בשברים של המספרים הראשונים יש לנו שם לעשירית, תשיעית, שמינית, שביעית, שישית, חמישית, אבל המתכונת הזאת משתנה משום מה ברבע, שליש, חצי, או מחצית.
***

בתנ"ך מספר הוא מילה נרדפת לשם. ניתן להבין זאת מן התקבולת המקראית בפסוק מישעיהו מ, כו. הפסוק בנוי במתכונת אבגגבא שאותה הדגשתי בצבעים: 

שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא

***

על פי תורת האטימולוגיה מקורם של שמות המספרים העבריים בשפות האכדית והאוגריתית, שקדמו לעברית... ואולי שם צריך לחפש את משמעותם המקורית.