כאשר אנחנו סופרים את כמות היחסים של כל
אחת מ 22 אותיות האלפבית עם כל האותיות האחרות אנחנו מקבלים, כתוצאה, את המספר 231.
התייחסות ראשונה לעניין זה נמצאת בספר יצירה פרק ב (ז):
אָלֶף עִם כֻּלָּם
וְכֻלָּם עִם אָלֶף, בֵּית עִם כֻּלָּם וְכֻלָּם עִם בֵּית, חוֹזְרוֹת חֲלִילָה;
נִמְצָא – כָּל הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּמָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד
שְׁעָרִים".
המספר 231, למי שלא שם לב, מכיל, בסדר
אחר, את תחילת טור המספרים הטבעיים: אחד שניים שלש.
מדוע יש 22
אותיות באלפבית העברי? האם מדובר בחיקוי של תרבויות שכנות, בהעתקה מהאלף בית
הפיניקי, או שמא יש לתופעה זו הסבר מקורי עברי, שהרי בעברית האותיות הן גם מספרים.
המנעד של
ערכי האותיות א-ת הוא מאחד עד ארבע מאות. אל"ף עד ת"ו הוא גם מטבע לשון
שמשמעותו מן ההתחלה ועד הסוף, שמשמעותו עשייה שלמה. בספר בראשית (טו, יג) האל מגלה
לאברהם אבינו שגלות מצרים תארך ארבע מאות שנה וזו השלמה או ריצוי של עונש, מערת
המכפלה נקנתה בארבע מאות שקל, וזו השלמה של מעשה בעל משמעות היסטורית.
סכום הספרות
של 22 האותיות הוא 4. התוכן של ארבע, סכום המספרים מאחד עד אליו, הוא עשר
(1+2+3+4).
עשר הוא הכל, הוא השלמה של מסע המספרים המקוריים, כי כל המספרים האחרים נובעים
מעשרת המספרים הראשונים.
המספר 22
הוא הגלגול ה-3 של המספר 4 (גלגול ראשון - 4 ; שני - 13; שלישי-
22). המעורבות של 3 ושל 4 ביצירת מספר אותיות האלף בית מזכירה את הפסוק (משלי ל, יט):
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ
הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם,
וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה. הקשר זה מוסיף לאלפבית משמעות של פלא ושל מגע עם הבלתי
ידוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה